ד"ר דניס הנובר

dennisד"ר דניס הנובר נולד בדרום-אפריקה ב-1937, כל משפחת אביו של דניס למעט אחותו נספתה בשואה. דניס עבר ילדות קשה, רווית סבל וגילויי אנטישמיות, שלימדה אותו פרק בהלכות ההישרדות.

דניס החל את דרכו המפוארת בעולם הספורט והלחימה כנער בתחרויות ספורט של "השומר הצעיר" בדרום-אפריקה ולאחר מכן כאלוף דרום-אפריקה לג’ודו במשקלו וכחבר בנבחרת הלאומית של דרום-אפריקה. ב-1958 פתח את המועדון היהודי הראשון לג’ודו וההגנה עצמית וב-1960 עלה ארצה. בשנת 1961 היה אלוף הג'ודו היהודי.

בארץ פעל להכנסת הג’ודו כענף תחרותי במשחקי המכביה, השתתף בעצמו במשחקים, ארגן תחרויות קראטה והיה בין מקימי התאחדות הג’ודו והתאחדות הקראטה בישראל. בנוסף  היה נשיא המכביות  ה-10 וה-11 בענף הקראטה.ב- 1975 היה קפטן נבחרת ישראל, באליפות העולם הראשונה בקראטה קיו קושינקאי (מגע מלא), ביפן ובזכות הרוח הקרבי המיוחדת שלו הוכר כאחד משבע הטובים בעולם בתחום.

דניס היה בין מקימי הועדה לאומנויות לחימה והגנה עצמית במכון וינגייט והיה שנים חבר בה. ב- 1983 הכירה ההתאחדות האירופאית לג’יו ג’יצו בשיטת "דניס הישרדות" כשיטה ג’יו ג’יצו מודרנית ועל פיתוחה של שיטת "דניס הישרדות" זיכתה את דניס הנובר בתואר ד"ר לאומנויות לחימה, מייסד שיטה וגרנד מאסטר. ב-1983 הוענק לו דאן 5. ב-1984 דאן 6. עד שנת 2000 הוענקו לו דאן 7, 8, 9.ב-2000 הוענק לד"ר דניס הנובר דאן 10 וב- 2004 את נשיאות של התאחדות האירופאית לג’יו ג’יצו המקורית.
דניס הוא אבי שיטת "דניס הישרדות" – שיטת הגנה עצמית ישראלית ייחודית, אשר קיבלה הכרה בין-לאומית, ושאותה התאים לכל שכבות האוכלוסייה, החזקות והחלשות.
אולם אם תשאלו את דניס הנובר מהו מפעל חייו, תהיה תשובתו חד משמעית: החדרת דרך חיים המבוססת על שישה עקרונות יסוד – או כדבריו ובשפתו, שפת האומנויות לחימה, שישה ערכי כבוד.

כבוד לאלוהים ולחיים כערך עליון
"כבוד לאל עליון העניק לי את החוכמה והדעת להנחות את עוצמת הגוף לתלמידי ולעמיתי, בהתמודדותם בחיי היומיום (הישרדות), ולהראות לי את הכוון הנכון בחיים, את מהות האנושות וערך האדם, לסייע לאנשים כאשר הם זקוקים, לחזות את יופיו של העולם והחיים בו. כל אדם נולד לעשות משהו במהלך חייו. הנפש לאלוהים ולעצמך."  

                                                                                              דניס הנובר.

באמונה, יכול אדם למצוא את הכוחות הפנימיים להתגבר על קשיים, סכנות ועל מצבים הנראים ללא מוצא.
שיטת "דניס הישרדות" והקניית האמונה בחיים כערך עליון היא שסייעה לרועי, בן ה-14 ולחברו, להחלץ מהתקפת מחבלים החמושים בסכין שארעה ליד פסי הרכבת ברמת השרון. כך גם ניצל גדי מידיהם של שלושה תוקפים חמושים במוט ברזל ובסכין, ורחל ניצלה מאונס אכזרי, ואחרים. הצלת חיי האדם היא ההמחשה העליונה של שיטת "דניס הישרדות".

כבוד לדגל ולמדינה
"משמעותם עבורי: מקום לחיות בו, חוף מבטחים. החיים בגולה סימלו עבורי דחייה ובוז שהפכו את חיי היומיום לבלתי נסבלים.
האקט הציוני לא תם בעליה לישראל כי אם ממשיך בעשייה ובמעורבות חברתית."

                                                                                              דניס הנובר.

בהקשבה רבה, ישובים על הארץ, יונקים חניכים צעירים ובוגרים מאהבתו של דניס למדינת ישראל. ילדותו בצל אנטישמיות בדרום-אפריקה, סייעה לו לגבש את ההכרה בחשיבותה של הציונות. הוא מאמין שבעלייתו לארץ לא תם המעשה הציוני, כי אם ממשיך בעשייה ובמעורבות בחברה הישראלית, במתן כיוון לנוער, בבניית חברה יפה וערכית, במתן דוגמא אישית, בגיבוש מתנדבים צעירים ובתרומה לביטחון מדינת ישראל.

כבוד למשפחה
"משמעותו עבורי: אהבה, אחווה, אמון, חברות, ועזרה. מקום של ביטחון ושלווה."

                                                                                              דניס הנובר.
תרומתו המיוחדת של דניס הנובר למשברים בחיי המשפחה היא בגישה חדשנית שדרכה הוא נלחם בתופעת האלימות במשפחה, דרך אימוני גוף ונפש הוא מקנה לבני הזוג ערכים של כבוד, שליטה עצמית, תקשורת בונה והערכה עצמית.
את האישה הוא מלמד להגן על עצמה ועל זכויותיה ולחיות בכבוד.
כל יהודי צריך לעשות בר מצווה.
יש להיזהר ולהימנע מיהירות, אגו, רדיפה אחר כסף וכוח.

כבוד למורה, למדריך
"משמעותו עבורי: החוכמה להציב בפני תלמידי סיכונים, כוון בחיים, הזדמנויות חדשות, מטרות ויעדים.
מורה ב"הישרדות" הוא סמל יהודה: האריה: לב, רוח וגוף."

                                                                                              דניס הנובר.
25.000 תלמידי בתי הספר מחציתן בנות, עברו במרכזי ההדרכה של דניס הנובר. דניס יזם תכנית ייחודית בעבור מערכת החינוך העירונית בהרצליה ואחר כך בבאר שבע. במסגרת זו סופגים התלמידים בצד העקרונות ההגנה עצמית, גם את ערכי הכבוד לזולת, להורה, למדריך, לעצמם ולמדינה.

כבוד לחברים
" משמעותו עבורי: חיבה, רעות, אושר וצחוק, הקשבה, שתוף פעולה, סיוע ותמיכה.
כבוד לחברים הוא כאשר יש תמיד על מי להישען ועל מי לסמוך, כאשר היכולת לראות את החברים מעבר למעטה החיצוני תוך ניסיון לחשוף את הטוב והיפה בהם". 

                                                                                              דניס הנובר.
דניס מלמד סביבו צעירים ומבוגרים מכל שכבות האוכלוסייה. בזיעת האמונים הקשים נשטפים ההבדלים החברתיים וכך לומד החניך את ערך החברות: להעריך את האדם באשר הוא, לשמוח וגם לבכות אתו, לגלות נכונות לסייע, לתת כתף, להקשיב, לסמוך על חברו ולהקריב עבורו.

כבוד לעצמך
"משמעותו עבורי: להאמין ביכולתך, להיות שלם ומסופק בכל פעולותיך. כבוד לעצמך אומר לבחור בדרך של התמודדות מתמדת, להיות עקבי, להתאמן, להביט תמיד קדימה, להנות מכל אשר אתה עושה. להיות מסוגל לאהוב מתוך ראיית הנדירות והייחודיות הגלומים בכל רגע בחיים. לא לוותר, לא להישבר, לא להפנות את הגב או להשפיל ראש. כל יום שחור מתחלף ליום של אור. כל יום עבורך הוא מתנה מאלוהים"       

                                                                                              דניס הנובר.


דרך ילדותו הקשה של דניס, שהייתה חשופה לאנטישמיות, לסבל, לאלימות, לרעב ולהעדר אהבה, ברגעים הקשים ביותר מצא את הכוח להתעלות ולהתגבר על הכאב וללכת קדימה, תמיד בדרך הישר. את הכאב הנפשי והגופני, ההשפלות וחוסר האונים הוא מביא אל המפגש עם החניכים. הוא אינו רוצה ואינו יכול לשכוח את עברו, ומתוך כך גוברת רגישותו למצוקותיהם של אחרים ויכולתו להקשיב , להבין ולסייע.
דרך הקניית אומנויות לחימה מחדיר דניס בחניכיו את היותם בני אדם שווים ובעלי ערך. רק בדרך זו, טוען דניס, יוכלו להיות אנשים מועילים לעצמם ולחברה.
בדרכו המיוחדת מוצא דניס הנובר את הדרך להשפיע, להוריד את רמת האלימות ולהגביר את היכולת לתקשורת בין אישית. פעמים רבות הוא מצליח במקום שבו שיטות חינוכיות רגילות נכשלו.
חלומו של ד"ר דניס הנובר הינו לקיים חברה מתוקנת, טובה יותר, ערכית במהותה, חברה מבוססת על כבוד הדדי, ערכים שיבואו לידי ביטוי בחיי היומיום של הפרט ושל הכלל בתחום החברתי, המדיני והכלכלי. הוא מטיף בקנאות להתעלות מעל אינטרסים אישיים-אנוכיים ולשאוף יחדיו להגיע למחר יפה יותר, מחר שנהיה גאים לחיות בו.

סגור לתגובות.