דניס הנובר (גראנד מאסטר) מייסד השיטה

אפילוג מתוך עבודת הגמר של דוב קהת ואלי ארמון על דניס-הישרדות – בסיום קורס מדריכים בשנת 2012 ("הספר" שמכין כל מתאמן שהופך למאמן בשיטה).

לוחם - בסיקול אותיות לחם, מלח, המזון המבורך.
אומן - התואר הנכסף, בניקוד אחר אמן, ההסכמה המוחלטת.
להיות אומן לחימה פרושו לעסוק במים ובמלח המזון הבסיסי המבורך ולסיים באמונה, מן הקמח אל התורה ומן התורה אל הקמח הגלגל בשלמותו, מן החומר אל הרוח דרך הגוף אל גן העדן (ג"ן ר"ת גוף נפש), המקום ממנו גורש האדם הראשון, נענשו בניתוק ממנו ובעולמנו זה מצווים לחברם ולהגיע אליו.
באומנויות הלחימה מסמלת החגורה את ההפרדה בין הרוחני לגשמי, הגוף והנפש כשהצבע והסימן מסמלים את רמת החיבור ביניהם.
כדי להגיע לחיבור צריך לכוון…להתרכז…להתנתק…להצטמצם…להפוך לנקודה…ללא אגו ללא מחשבה ללא אני (בהיפוך אותיות אין).
מורה, מורה את הדרך תקופה קצרה, מאמן בונה בית אימון כמו אומנת, מוביל, מגדל עד לעצמאות. המתאמן בבית אימון, מצעו טוב, שלד עצמותיו בריא וחזק בהכרח יגיע לעצמאות.
שיטת דניס-הישרדות היא בית אימון שתלווה אותך עד אחרית ימיך. מבוססת על המידה הראשונה הנדרשת מאיתנו, הזהירות לבחון ולבחור את הדרך הנכונה, לפעול במהירות ובזריזות, בראייה נקייה, צלולה, מפוקחת וטהורה כשאנו מצווים לשמור על שש עקרונות הכבוד… לעצמנו, לחברנו, למורו, להורנו, למדינתנו ולאלוהינו…, כי הכבוד הוא ערך עליון.
…הדרך ארוכה ומורכבת, רב מימדית. צריך להכיר את כל הדרכים, את הדרך העדינה ג'ו-דו, את דרך היד הריקה קראטה-דו את הג'יו-ג'יטסו…, את דרכו של הצ'י… ובעזרת כולם להגיע אל החיבור האמיתי.
כדי לשרוד לא מספיק להכיר אומנות אחת. ההישרדות גורסת כי צריך להכיר מספר אומנויות לחימה, לא ניתן להכיל את כל המצבים באומנות אחת בלבד כמו כף ידינו הבנויה אף היא מחמש אצבעות.
מאמן – שורשו באמן, באמונה… כדי לאמן, להוביל אומנויות לחימה צריך לבנות בית אמון…בית לגדול בו חדור אמונה…אנחנו זכינו… ברב אומן לוחם.