כתבה של גיל טבת מהקרן לידידות

הם נמצאים במוסד בגלל עבירות קשות שביצעו. נערים בסיכון שעברו בחייהם את כל המוסדות והגיעו הנה כי זו התחנה האחרונה. גדרות גבוהות, שומר בכניסה ששואל הרבה שאלות
וגם מצלמות במעגל סגור. מוסדות כמו זה יש רק שלושה בישראל. מעבר אליהם יש את בתי הכלא. נער שיגיע אל בית הכלא, סיכוייו להשתקם ולהפוך אדם נורמטיבי, שואפים לאפס.
כאן הסיכויים רק מעט טובים יותר.

האולם שבו מתקיים השיעור באמנות לחימה בשיטת "דניס הישרדות" נמצא בתחתית מצודת בטון מבוצרת הצופה לים. אמר מישהו שזהו כלא אלקטרז הישראלי. הדלתות ננעלות
מבפנים,והאורח מבין עכשיו שזהו מתקן שמור ביותר. אבל למה בעצם לעשות שיעורים באמנות לחימה לנערים שביצעו עבירות, לעיתים גם אלימות, האם נכון לתת להם ביד כלים נוספים
באמצעותם יוכלו חלילה לפגוע באחרים, אולי באופן יעיל יותר?
אבל "דניס הישרדות", כמו רוב אמנויות הלחימה היא הרבה מעבר למכות קטלניות. הרעיון לאפשר לנערים הללו להתנסות בשיטה מבקש לתת להם משמעת, ריכוז, אמונה עצמית,
דרך ומבט אחר לגמרי על מה אפשר לעשות עם כוחו של הגוף ועוצמות הנפש.

גיא הנובר, בנו של דניס הנובר מייסד השיטה, מדבר עם הנערים לפני תחילת השיעור. השקט מוחלט. העיניים שלהם עוקבות אחריו. בעיות קשות עם מרות של מבוגרים וחוסר משמעת
הביאו הנה את הנערים הללו. אבל כשהם יחפים על המזרון, לבושים חליפות קרב, הם נראים רגילים לגמרי.
כל שבוע מגיעים הנה אנשי "דניס הישרדות" לאימון. דורון, ראש עמותת דניס הישרדות שמפעילה את הקורסים בהשתתפות ילדי פנימיות ונערים בסיכון אומר כי "התמדה ודבקות בפרויקט
או במשימה היא עניין קשה להם. כל חייהם הם ויתרו לעצמם ומצאו את הדרכים העוקפות כדי להתקדם או לשרוד. אבל על המזרון אין קיצורי דרך. כדי לעשות את הדברים באופן יעיל ובטוח
צריך לחזור עליהם אלפי פעמים. לדעת לקבל ביקורת, ללמוד להשתפר. נערים שמתמידים במשך חודשים, נראים אחרת. הם רגועים יותר, מפוקסים יותר". דורון מספר כי גם ילדיו הפרטיים
מצטרפים לעתים לאימונים במוסד הסגור.
על המזרון נלחמים זוגות של נערים, עוברים מתרגיל לתרגיל על פי הוראותיו של גיא. "תשמרו אחד על השני" הוא אומר להם ומציע להם עיקרון הפוך לגמרי מעקרונות חבורות הרחוב
שמהן הגיעו. לדעת לתת מכה מסוכנת ולעצור אותה בדיוק ברגע הנכון, זה כל הסיפור. לדעת לשלוט בעוצמה ולהפוך אותה לספורט מהנה במקום למכשיר של הרג, זו תמצית השיטה.

"דניס הישרדות" הוא מותג ישראלי בתחום הלחימה. בין מתרגלי השיטה יש לוחמים ביחידות מיוחדות בצבא ובשירותים החשאיים, נשים שמבקשות להגן על עצמם וגם ילדי פנימיות
ונערים בסיכון. אנשי "דניס הישרדות" מקיימים חוגים כאלה בשבעה מקומות שונים: בסך הכול משתתפים בהם כ-250 נערים. את הקשר של "דניס הישרדות" עם "הקרן לידידות" יצר
אבי דיכטר, לשעבר ראש השב"כ הישראלי שאנשיו למדו דבר או שניים מדניס. הקרן דואגת למזרונים המיוחדים ולציוד הייעודי של המתרגלים: חליפות, מגינים ותיקים.

אחרי אימון מאומץ שכולל תרגול גלגולים ונפילות שאמורים כולם להגן על גופו של הלוחם ולספוג את כוחו של התוקף, מתיישבים הנערים על המזרון לשיחה. גיא אומר להם באופן הישיר
ביותר כי שיתוף האחר ברגשותיך, קשה לא פחות מכל קרב בקרטה או ג'ודו. והנה ניצבים הנערים הללו בפני עוד עניין לא פשוט. לפתוח את הלב ולדבר על מה שקשה ורע להם בחיים.
וגיא לא נותן הנחות. מי שמגיע תורו, חייב לומר משהו לפורום, גם אם גבר מחוספס לא מדבר על רגשותיו.

"אני רוצה להגיד לכם", אומר נער עם פנים עצובות, "שכבר נמאס לי איך שהעולם מתייחס אליי. אף אחד לא שם עליי, רואים רק בעיה שצריך לפתור. מעבירים אותי ממקום למקום כבר שנים".
לא קל לשמוע את הדברים, קשה עוד יותר לנתק אותם מהרקע של הדובר ומהשאלה הטבעית "למה הוא הגיע לפה בכלל ולמה הוא מאשים אחרים במצבו". אבל המזרון איננו בית משפט,
כולם שווים וראויים לאוזן קשבת ולב פתוח.מחיאות כפיים נשמעות בין וידוי לווידוי ועכשיו תורו של בחור נוסף. הוא מדריך במתקן, אבל מתאמן ומזיע על המזרון לצדם של העבריינים הצעירים.
ההבדל הוא שעל חגורתו צרור המפתחות שנועלים את דלתות האולם. מדריך-סוהר. הוא מספר על חשיבות הפרויקט לנערים וכמה לא טריוויאלי שיש אזרחים שמקדישים להם מזמנם הפנוי.
הוא מדבר על הקשר שבין הגוף ונפש והדרך של הגוף לחזק את עצמו ואת הצדדים החלשים יותר באישיות שלנו. הוא משתף את הנוכחים בדרך שעשה בעצמו כמתרגל בשיטת "דניס הישרדות"
ועל מקומה המרכזי בחייו.

נער נוסף מקבל את רשות הדיבור ומפציר בחבריו לקחת את עצמם בידיים כי המקום הזה הוא באמת ההזדמנות האחרונה בעבורם, "הרבה פעמים בחיים אמרו לי שזו ההזדמנות האחרונה
ואני חייב לקחת אותה ולנצל את האפשרות שנותנים לי להשתקם. ואני הולך על הגבולות האלה כבר שנים ומאמין שיהיה בסדר ומשהו יקרה. אבל בימים האחרונים הבנתי שזהו. אני הולך
להרבה זמן לכלא. קיבלת כמה וכמה הזדמנויות לשנות כיוון ולצאת מזה, אבל לא היו לא הכוחות המתאימים לכך. אני הולך לכלא, נראה מה יהיה".